שקיות הפלסטיק, שהפכו חלק בלתי נפרד מחיינו, מזיקות לסביבה. השימוש הרב בשקיות ניילון גורם לזיהום שטחים פתוחים ופגיעה בחי ובצומח. זאת ועוד, חלקן היחסי של השקיות בפסולת גדול, ומכיוון שאינן מתכלות הן שורדות באתרי הפסולת מאות שנים.

קיימות שתי דרכים מרכזיות לטיפול בבעיית שקיות הפלסטיק: צמצום השימוש ומחזור. מספר מנגנונים פועלים להשגת מטרות אלה וחלקם כבר מיושם במדינות ברחבי העולם:

• מיסוי ישיר של שקיות - על פי שיטה זו משלם הצרכן מס על כל שקית ניילון שהוא לוקח בחנות. המסים נאספים בקרן מיוחדת המשמשת לתיקון מפגעי השקיות.
• טיפול במסגרת חוק אריזות – במדינות אירופאיות אשר בהן קיים חוק אריזות כללי אבל אין חקיקה ספציפית לשקיות, הן מטופלות במסגרת אחריות היצרנים לאריזות.
• פעילות וולונטרית – לקיחת אחריות על ידי רשות שיווק וקמעונאים לצורך הפחתה של צריכת השקיות. במדינות רבות באירופה ובארה"ב רשתות שיווק גובות תשלום על שקיות או מגבילות את הצריכה כדי להקטין את כמות השקיות הנצרכות.
  איסור חלוקה- במספר מדינות נקטו צעד מחמיר של איסור חלוקת שקיות בחנויות בכל המדינה או במספר ערים. 
• הסברה- בכל המקומות בהן הוחלה תכנית לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק היא לוותה במסע הסברה  נרחב לציבור.

המשרד להגנת הסביבה מקדם בימים אלה פעילות ציבורית הסברתית כחלק מהכשרת הקרקע לקראת אימוץ אפשרי של אחד או יותר מהמנגנונים לטיפול בבעיית שקיות הפלסטיק. לצורך ההסברה יזם המשרד ביצוע סקר בנושא בקרב הציבור.

הסקר התבצע בשיתוף פעולה עם אתר ynet. במהלך המחצית השנייה של חודש ינואר התפרסמו באתר באנרים ובהם השאלה: "האם צריך לשלם על השקיות בסופר? בואו להצביע ולהשפיע". לחיצה על הבאנר הובילה לעמוד הסקר בו הוצבו 6 שאלות הנוגעות לתשלום על שקיות ברשתות השיווק. בעקבות תוצאות הסקר יוחלט במשרד להגנת הסביבה האם תשלום על שקיות פלסטיק ברשתות השיווק יוכל להצליח בישראל.

תקציבאית בכירה – אורית לב-פארי, מנהלת תחום אינטרנט לפ"מ – לימור פרידמן, מפיקת אינטראקטיב – טלי חקק